<h1>שמיטה פ"ט הי"ד</h1>
<h2>דף יח.</h2>
וכן יש דרך אחרת שאינו משמט והוא המלוה את חבירו על המשכון של מטלטלים שקונה אותו מדרבי יצחק וכו', אבל הלוהו ודר בחצרו אע"ג דמשכנו ואע"ג דתפיס ליה משמט, כדגרסינן בפרק השולח בגיטין [ל"ז ע"א] מלוה על המשכון מ"ט, אמר רבא משום דתפיס ליה, א"ל אביי אלא מעתה הלוהו ודר בחצרו ותפיס ליה הכי נמי דלא משמט, שאני משכון דקני ליה כדר' יצחק דאמר מנין לב"ח שקונה משכון שנאמר ולך תהיה צדקה. מיהו אף במשכון קרקע דוקא משכנתא דמצי לוה לסלוקי מינה למלוה בזוזי כל אימת דבעי ליה לאפדויי משכנתיה, דה"ל כשאר חוב, משמט, אבל משכנתא דלא מצי לסלוקי לא. וכדגרסינן בפרק איזהו נשך [ב"מ ס"ז ע"ב] האי משכנתא באתרא דמסלקי אין ב"ח גובה ממנה והשביעית משמטתה, ובאתרא דלא מסלקי אין השביעית משמטתה. פירוש, באתרא [דלא] (ד)מסלקי בתוך הזמן ה"ל כמכר ולפיכך אינו משמט. ובאתרא דמסלקי פירוש הלוה יכול לסלוקי למלוה אפילו תוך זמן שקבע לו בשטר, הלכך הוה ליה כשאר חוב ואין דינו כמכר ושביעית משמטתו. ובזה יש שפירשו שגם כן המלוה יכול לכוף הלוה לפרעו תוך זמן, משום דאי לא תימא הכי אמאי משמט והא לא קרינא ביה לא יגוש. ויש שפירשו שאע"פ שאין המלוה יכול לכופו לפדות משכונתו כיון שהלוה יכול לסלקו ומפני שאינו רוצה לפדותו מלוה עומד בקרקע שלו ואוכל פירותיו, לא יגוש קרינא ביה. ולמטה בשער מ"ט תמצא ענין זה בארוכה. וכתב בעל התוספות בפרק איזהו נשך [ב"מ ס"ז ע"ב] והשביעית משמטת, ואע"ג דמלוה על המשכון אינו משמט כדאיתא בפרק השולח [גיטין ל"ז ע"א], התם טעמא משום דב"ח קונה משכון מדרבי יצחק וליכא למילף מיניה קרקעות דהא אינו יכול ליתנם ברשותו ולכך אין לו בהם קנין ומשמט, ע"כ. ובעל העיטור כתב שביעית משמטתה, ש"מ משכנתא סתמא דמצי לסלוקי בזוזי שביעית משמטת, ודוקא משכנתא דארעא דליכא למימר קני ליה, אבל דמטלטלין לא. ומצא רבינו יעקב בתשובת הגאון המלוה מעות על בית חברו שביעית משמטת, ע"כ. אך הר"מ ז"ל [שמיטה פ"ט ה"ו] פסק כברייתא דקתני סיים לו את השדה בהלואתו אינו משמט. ומסתברא (ואולי) [ד]מיירי באתרא דלא מסלקי. וזה שפסק שהמלוה על המשכון אינו משמט הני מילי שהיה החוב כנגד המשכון, אבל אם היה יותר שביעית משמט היתר על המשכון. וכדגרסינן [ב"מ מ"ח ע"ב, שבועות מ"ד ע"ב] המלוה את חברו על המשכון ונכנסה שמטה אע"פ שאינו שוה אלא פלג חוב אינו משמט דברי רשב"ג, רבי יהודה הנשיא אומר אם היה משכונו כנגד חובו אינו משמט ואם לאו משמט. ושיילינן בשבועות פרק שבועת הדיינין מאי אינו משמט דקתני רשב"ג, ואסיקנא דכנגדו קאמר, דכנגדו מיהא אינו משמט אבל המותר משמט. וקי"ל כותיה. וכן פסק הר"מ ז"ל
<h2>דף לז.</h2>
וכן יש דרך אחרת שאינו משמט והוא המלוה את חבירו על המשכון של מטלטלים שקונה אותו מדרבי יצחק וכו', אבל הלוהו ודר בחצרו אע"ג דמשכנו ואע"ג דתפיס ליה משמט, כדגרסינן בפרק השולח בגיטין [ל"ז ע"א] מלוה על המשכון מ"ט, אמר רבא משום דתפיס ליה, א"ל אביי אלא מעתה הלוהו ודר בחצרו ותפיס ליה הכי נמי דלא משמט, שאני משכון דקני ליה כדר' יצחק דאמר מנין לב"ח שקונה משכון שנאמר ולך תהיה צדקה. מיהו אף במשכון קרקע דוקא משכנתא דמצי לוה לסלוקי מינה למלוה בזוזי כל אימת דבעי ליה לאפדויי משכנתיה, דה"ל כשאר חוב, משמט, אבל משכנתא דלא מצי לסלוקי לא. וכדגרסינן בפרק איזהו נשך [ב"מ ס"ז ע"ב] האי משכנתא באתרא דמסלקי אין ב"ח גובה ממנה והשביעית משמטתה, ובאתרא דלא מסלקי אין השביעית משמטתה. פירוש, באתרא [דלא] (ד)מסלקי בתוך הזמן ה"ל כמכר ולפיכך אינו משמט. ובאתרא דמסלקי פירוש הלוה יכול לסלוקי למלוה אפילו תוך זמן שקבע לו בשטר, הלכך הוה ליה כשאר חוב ואין דינו כמכר ושביעית משמטתו. ובזה יש שפירשו שגם כן המלוה יכול לכוף הלוה לפרעו תוך זמן, משום דאי לא תימא הכי אמאי משמט והא לא קרינא ביה לא יגוש. ויש שפירשו שאע"פ שאין המלוה יכול לכופו לפדות משכונתו כיון שהלוה יכול לסלקו ומפני שאינו רוצה לפדותו מלוה עומד בקרקע שלו ואוכל פירותיו, לא יגוש קרינא ביה. ולמטה בשער מ"ט תמצא ענין זה בארוכה. וכתב בעל התוספות בפרק איזהו נשך [ב"מ ס"ז ע"ב] והשביעית משמטת, ואע"ג דמלוה על המשכון אינו משמט כדאיתא בפרק השולח [גיטין ל"ז ע"א], התם טעמא משום דב"ח קונה משכון מדרבי יצחק וליכא למילף מיניה קרקעות דהא אינו יכול ליתנם ברשותו ולכך אין לו בהם קנין ומשמט, ע"כ. ובעל העיטור כתב שביעית משמטתה, ש"מ משכנתא סתמא דמצי לסלוקי בזוזי שביעית משמטת, ודוקא משכנתא דארעא דליכא למימר קני ליה, אבל דמטלטלין לא. ומצא רבינו יעקב בתשובת הגאון המלוה מעות על בית חברו שביעית משמטת, ע"כ. אך הר"מ ז"ל [שמיטה פ"ט ה"ו] פסק כברייתא דקתני סיים לו את השדה בהלואתו אינו משמט. ומסתברא (ואולי) [ד]מיירי באתרא דלא מסלקי. וזה שפסק שהמלוה על המשכון אינו משמט הני מילי שהיה החוב כנגד המשכון, אבל אם היה יותר שביעית משמט היתר על המשכון. וכדגרסינן [ב"מ מ"ח ע"ב, שבועות מ"ד ע"ב] המלוה את חברו על המשכון ונכנסה שמטה אע"פ שאינו שוה אלא פלג חוב אינו משמט דברי רשב"ג, רבי יהודה הנשיא אומר אם היה משכונו כנגד חובו אינו משמט ואם לאו משמט. ושיילינן בשבועות פרק שבועת הדיינין מאי אינו משמט דקתני רשב"ג, ואסיקנא דכנגדו קאמר, דכנגדו מיהא אינו משמט אבל המותר משמט. וקי"ל כותיה. וכן פסק הר"מ ז"ל
